שמואל הנגיד

רבי שמואל הנגיד
	שער אלווירה בגרנדה (המאה ה-11), הכניסה הראשית לגרנדה בתקופת הטאיפה. המקום בו שכן קברו של רבי שמואל הנגיד[דרוש מקור]
	שער אלווירה בגרנדה (המאה ה-11), הכניסה הראשית לגרנדה בתקופת הטאיפה. המקום בו שכן קברו של רבי שמואל הנגיד[דרוש מקור]
לידה	993; קורדובה, ח'ליפות קורדובה
פטירה	1056 (בגיל 63 בערך); גרנדה, הטאיפה של גרנדה
כינוי	• רבנו שמואל הלוי; • אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; • אסמאעיל אִבְּן נָגְרִילָה
מדינה	הטאיפה של גרנדה
תקופת הפעילות	1027–1056 (כ־29 שנים)
השתייכות	ראשוני הראשונים, דור הביניים בין הגאונים לראשונים
תחומי עיסוק	תלמוד, דקדוק, פיוט, פוליטיקה, כלכלה
רבותיו	רב האי גאון, רבנו חנוך בן משה השבוי, רבי יהודה חיוג'
בני דורו	רב ניסים גאון, רבנו חננאל בן חושיאל, חזקיה בן דוד
חיבוריו	מבוא התלמוד (שנוי במחלוקת), הלכתא גברתא, בן תהילים, בן משלי, בן קהלת, ספר העושר, ופיוטים.
אב	יוסף הלוי אבן נגרילה מקורדובה
צאצאים	בנו, רבי יהוסף הנגיד; בנו, אליסף בן שמואל הלוי; בנו, יהודה בר שמואל הלוי; בת; בתו, קסמונה בת אסמאעיל (השערה); נכדו, אברהם בן יוסף הלוי; נכדו, עזריה בן יוסף הלוי;
חותנים	רבי יוסף הלוי אבן מיגאש הראשון[דרוש מקור]
	?–1056
מונרך בתקופה	באדיס בן חבוס
	?–1056
	יהוסף הנגיד ←
	1027–1056; (כ־29 שנים)
מונרך בתקופה	חבוס אל-מוצפר, באדיס בן חבוס
	→ אבו אל קאסים בן אל עריף יהוסף הנגיד ←
תפקידים נוספים	וזיר גדול, משנה למלך, ראש ממשלה, שר צבא, שר אוצר, ראש ישיבת גרנדה

רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד^[1] (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה^[2]; 993 – אביב 1056), היה איש אשכולות, רב, חכם תלמודי, פוסק, משורר, מדקדק, מנהיג ומדינאי שפעל בתחילת ימי הראשונים כראש רבני ספרד, וכמשנה למלך הטאיפה של גרנדה. נחשב לאחד מגדולי הרבנים בדורו, למשורר העברי הגדול הראשון בתקופת תור הזהב של יהודי ספרד, ולמדינאי יהודי משפיע.

תולדות חייו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ילדותו ונעוריו בקורדובה

נולד ליוסף הלוי אבן נגרילה (בן העיר מלידה (אנ')), בעיר קורדובה (או מרידה) שבח'ליפות קורדובה בשנת 993. בנערותו למד תורה מפי אביו ומפי רבי חנוך בן משה, ראש ישיבת קורדובה ומנהיג יהדות ספרד. את חכמת הלשון העברית למד מפי המדקדק רבי יהודה חיוג'. שמואל שלט מצעירותו בעברית, ערבית וספרות ערבית, לטינית, ושפות נוספות. הוא הצטיין בתלמוד תורה ובלימודי חכמות, ביפי כתב ידו בערבית, בצחות לשונו, והיה מיומן בחיבור שירים בכמה לשונות. שמואל הצעיר היה מתרועע בחברת מלומדים ומשוררים, שכן עירו הייתה בירת החכמה ומרכז המדע שבח'ליפות. בהיותו בן שמונה-עשר השתתף בפולמוס דתי עם אבן חזם, שנעשה ברבות הימים לאחד מגדולי התאולוגים המוסלמים באל-אנדלוס^[3].

בזמן לימודיו בישיבת רבי חנוך בן משה, ועל רקע מחלוקת רחבה בין ישיבת רבי חנוך לישיבת רב האי גאון כתב בערבית ספר בשם "פרוש סוגיות חמורות" ובו השגות על רב האי גאון, להם השיב רב דוסא בן סעדיה גאון. בשיר שבח שכתב שלמה אבן גבירול נאמר על כך "ורב האי כלא היה לפניו וקטן מענות אותו במילות", ובכך ביטא את ערכו התורני של שמואל הנגיד בעיני חכמי דורו בספרד. הדבר גרר ביקורת על רבי שמואל הנגיד שהגיב לה מצידו בשיר משלו.^[4]

מאלגה

בשנת 1013, בהיותו בן עשרים, נחרבה קורדובה, והוא עבר למאלגה והמשיך את עסקי המסחר של משפחתו, בפותחו חנות לממכר בשמים ותבלינים. על פי "ספר הקבלה" לרבי אברהם אבן דאוד, שמואל עלה לגדולה בכוח כתיבתו, כמתואר להלן. חנותו הייתה סמוכה לביתו של אבו אל-עבאס אבן אל-עריף, הווזיר הגדול של גרנדה. סוכנת ביתו של הווזיר נהגה לשלוח לחצרו של שמואל מכתבים, והוא ניסחם בסגנון מלוטש עבורה. הדבר עורר את סקרנותו של הווזיר, שמינה את שמואל ליועצו.

על ערש דווי התוודה אבן אל-עדיף לפי המלך חבוס אל-מוצפר, שהעצות הטובות שנתן לו היו מפי שמואל היהודי, וכך מינה אותו המלך להיות סופרו ויועצו.

בחצר המלכות בגרנדה

בשנת 1023 שמואל מונה לתפקיד האחראי לגביית מיסים מיהודי הממלכה. מישרה זו העניקה לו את התואר "נגיד", ראש היהודים ונציגם בפני השלטונות^[3]. בשנת 1027 נשא אשה והקים משפחה. בתחילת שנות השלושים התמנה לתפקיד שר האוצר בחצר מלכות המלך חבוס.

כאשר חבוס מת בשנת 1037, שמואל פעל למינוי בנו השני של המלך חבוס, באדיס בן חבוס, הפחות פופולרי, כמחליפו, על פני אחיו הבכור בולוקין. בתמורה לתמיכתו, באדיס הפך את שמואל ל"ווזיר הגדול" ולגנרל העליון שלו.

סיפור המלמד על כושרו הפוליטי של שמואל הנגיד התרחש זמן קצר לאחר הכתרתו של באדיס. הפלג של ידייר בן חובסה (האחיין האהוב על חבוס) אמר לשמואל שהם רוצים להפיל את המלך החדש ורוצים את תמיכתו. שמואל זייף את תמיכתו, ואיפשר להם לקיים פגישה בביתו. הוא סיפר לבאדיס, ואיפשר לו לרגל אחר הפגישה. באדיס רצה להוציא את הסוחרים להורג, אבל שמואל הנגיד שכנע אותו שמוטב לא לעשות כן. בסופו של דבר, הוא כובד יותר על ידי המלך, וגם התחבב על המורדים.

מדי שנה שמואל הנגיד היה יוצא בראש צבא באדיס להילחם באויביו. לדוגמה, כך נכתב בספר "בן תהילים" (סימנים נ"ט וק"ד) בשנת תת"א (1041): "ידיר ובעלי בריתו ואצל ומופק, והם שלשתם מראשי האנדלוס הרימו יד במלך ויפשטו על ארגונה ויהרגו את שר העיר שם, ואחר כן השתלטו על שמחאן ועל רוב מבצריה. ויצא הנגיד עם המחנות לקראתם, ותהי בם יד ה' ונהרגו שרי הצבאות ואצל ומופק ורבים מחיליהם. אך ידיר נמלט לקורטובה. וירדפהו הנגיד ויצר על העיר וילכדה, ואת ידיר תפש חי ויביאהו אסור אל המלך".^[5] העובדה שיהודי שימש גנרל עליון בצבא גרנדה ופיקד במשך שבע-עשרה שנה על הצבא המוסלמי, היה הישג חריג, שעורר את קנאת צריו, ושימש, על פי תיאורו של הנגיד,^[6] עילה לפריצת מרד, עם מותו של חבוס וסירובו של באדיס לפטר את הנגיד.

כיהודי, רבי שמואל הנגיד ביקש באופן פעיל לקבל עצמאות מגאוני בבל על ידי כתיבה עצמאית על ההלכה היהודית עבור הקהילה הספרדית. הנגיד הפך למנהיג יהדות ספרד בסביבות שנות ה-20 המאוחרות. הוא קידם את רווחת העם היהודי באמצעות מעשים שונים. לדוגמה, הוא קידם את הלמידה היהודית על ידי רכישת עותקים רבים של התלמוד, קובץ הפרשנויות הענק למשפט היהודי בעל פה. הוא גם קידם את לימוד התלמוד בכך שנתן צורת מלגה למי שרצה ללמוד את התורה למחייתו.

רבי שמואל הנגיד שימש כשלושים שנים בשירות המלך, נושא את יהדותו בקומה זקופה בחצרות שני מלכים, מוצא חן הודות לענוותנותו ורוחו הנדיבה אף בעיני שרים שקינאו בו, דואג לקהילות היהודיות בספרד, תומך בישיבות ובלומדים עניים בספרד ובכל ארצות הגולה, כל שכן בחכמי ירושלים ובתלמידיהם, מספק שמן למאור לכל בתי הכנסת שבירושלים, ותומך מהונו ברבים ממשוררי זמנו. באותה תקופה, לאחר שרבו הרב חנוך הלך לעולמו, נתמנה לראש רבני ספרד, והיה משיב תשובות לרבים שפנו אליו בשאלות של דת ודין. ביתו היה בית ועד לחכמים, מקום של שירה וחכמה, וחכמים מכל רחבי ספרד, ואף מחוץ לספרד, היו מגיעים לבקרו, ביניהם רב ניסים גאון, רבי שלמה אבן גבירול, ואחרים. רבי שמואל הנגיד היה מחבר שירי ידידות, תנחומים ותשובות לידידיו הרבים.

על פי האגדה בחצר ביתו של רבי שמואל הנגיד הייתה מזרקה הנתמכת על ידי שנים עשר אריות, שלימים (עקב חידוש הארמון בהצעתו של רבי שמואל למלך בתור הווזיר)^[7] הועברה לארמון אלהמברה בגרנדה, הוצבה באחת החצרות והעניקה לה את שמה, "חצר האריות" המפורסמת.

מידותיו וחוכמתו של רבי שמואל הנגיד שובחו במקורות יהודים ומוסלמים מתקופתו.

הוא נפטר בין השנים 1055–1057 מסיבות טבעיות.

על שמו נקרא היישוב כפר הנגיד.

משפחתו

היה לו אח בכור בשם יצחק הלוי שנפטר בחייו. על מות אחיו כתב לפחות 19 שירי קינה, המפורסם מביניהם הוא "הים ביני ובינך".

לשמואל היה שלשה בנים: רבי יהוסף הנגיד, אליסף ויהודה, ובת שנפטרה בחייו.

ערכים מורחבים – יהוסף הנגיד, פרעות גרנדה

בשנת 1049, רבי שמואל השיא את בנו יהוסף לבתו היחידה של רב ניסים גאון, ראש ישיבת קירואן. יוסף ירש את אביו כווזיר של גרנדה לפני שמלאו לו 21. ליוסף היו שני בנים: אברהם ועזריה.

לימים חלה הרעה ביחסיו עם המלך ועם האוכלוסייה. רבי יוסף נרצח בהתקוממות אספסוף ב-30 בדצמבר 1066 (ט' בטבת ד'תתכ"ז). הוא אמנם ניסה להשחיר את פניו לבל יכירוהו, אולם המוסלמים מצאו אותו, הוציאוהו ממחבואו והרגוהו. הם סחבו את גופתו דרך חוצות העיר וצלבוהו על שער העיר. למחרת בבוקר, החל טבח הדמים ביהודי גרנדה הידוע בשם "פרעות גרנדה", בו נרצחו כ-500 יהודים.^[8] בנו של רבי יוסף, אברהם, גם הוא הוצא להורג על כך שסירב להמיר את דתו ואשתו ובנו השני, עזריה, הצליחו להימלט. הקהילה היהודית הוקמה מחדש מאוחר יותר אך נהרסה שוב בשנת 1090 על ידי האלמורווידים.

ערכים מורחבים – קסמונה בת אסמאעיל

לעיתים קרובות הועלתה השערה לפיה רבי שמואל היה אביה (או אחד מאבות המשפחה) של קסמונה בת אסמאעיל, המשוררת היהודית היחידה בשפה הערבית מימי הביניים,^[9] אבל היסודות לכך מוטלים בספק.^[10]

מעט ידוע על חייה של קסמונה. שני מקורות מספרים כי אביה היה יהודי, וכי הוא לימד אותה את אמנות הפואטיקה והפיסוק. אחמד אל-מקארי (אנ') מכנה את האב "אסמאעיל אל-יהודי", אולם ג'לאל א-דין א-סויוטי מכנה אותו "אסמאעיל בן בגדאלה אל-יהודי", ואומר שקסמונה חיה במאה ה-12.

כתביו

פירושים למקרא

רבי שמואל הנגיד העתיק לעצמו עותק מדויק של המקרא. הוא חיבר מילון מקראי, ופרושים למקרא, שאבדו^[3].

מבוא לתלמוד

חיבר ספר מבוא לתלמוד, לפלס דרך וסדר בלימוד לכל דורשי חכמת התלמוד, ובזכותו התפשטה והשתבחה חכמת התלמוד בספרד (הספר לא נותר, ואיננו ספר "מבוא התלמוד" אשר נדפס בתלמוד הבבלי כנספח למסכת ברכות, ויוחס לו בטעות).

הלכתא גברתא

כתב ספר הלכה לפי סדר התלמוד ונקרא "הלכתא גברתא", עליו אמר המאירי: "הוא חיבר ספר בכל התלמוד, והוא ראוי לסמוך עליו ברוב דבריו". הספר לא השתמר בשלמותו, אם כי פסקי הלכה מובאים בשמו בספר הפסיקה הקאנוני "ארבעה טורים", וכן במקורות נוספים כגון בכתבי הרי"ף, הרמב"ן, המאירי, רבי יצחק אבן גיאת, רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני, רבי אברהם בן יצחק מנרבונה ועוד. בהשפעת רבי שמואל הנגיד, חוברו הספרים של גדולי הפוסקים בספרד בדור הסמוך - רבי יצחק אבן גיאת, הרי"ף, ורבי יהודה בן ברזילי הברצלוני.

שירה

רבי שמואל הנגיד חיבר שלשה ספרי שירה בעקבות ספרי דוד ושלמה: "בן תהלים", ספר תפילות, שנערך חלקית על ידי בנו יהוסף, "בן משלי", ספר משלים ופתגמים שנערך על ידי בנו אליסף, וספר "בן קהלת" הכולל שירי הגות.

כתב רבי משה אבן עזרא: "את הספרים ההלו חיבר אחרי שעברו עליו יותר ממחצית שנותיו. וכבר נאמר מעשי בני אדם מעידים עליו. ספרו 'בן תהלים' אינו כולל אלא תפילות ובקשות עם ניגונים ומשקלים מיוחדים שלא השתמש בהם משורר אחר לא לפניו ולא לאחריו. הוא התמכר לעבודה זו באופן נפלא, ועמל הרבה לקשט את דבריו. הוא הכניס לתוך הספר הזה הרבה ממשלי ערב ופרס וחכמת הפילוסופיה ופרחים של האומות שחלפו ופתגמים של חסידינו הקדמונים. את כל הדברים ההלו הלביש מליצות יפות וניבים ברורים. והמשוררים של דורו שניסו לחקות את דבריו וללכת בעקבותיו, לא הגיעו עדיו"^[11].

רבי שמואל הנגיד היה המשורר העברי הגדול הראשון בתור הזהב של יהדות ספרד, ובעקבותיו הלכו שלושת המשוררים הגדולים רבי שלמה אבן גבירול, רבי משה אבן עזרא, ורבי יהודה הלוי. בדורות האחרונים שירתו אף השפיעה על שירתם של משוררים עבריים מודרניים, כגון אריה לודוויג שטראוס, נתן יונתן, יהודה עמיחי, ואחרים. שיריו יצאו לאור במהדורות שונות, ומחקרים רבים חוברו על שירתו.

שמואל הנגיד היה המשורר היהודי הראשון, מאז ימי המקרא, שחיבר שירי מלחמה (בהם הודה לקב"ה על ניסים שנעשו לו בקרבות). בצעירותו חיבר שירת חשק ושירת יין. בשיריו מצויים שירי אהבה בעלי אלמנטים לכאורה הומוארוטיים (דבר שהיה מקובל באותה תקופה בשירת המזרח ושימש כמשל לידידות, ומצוי גם ביצירותיהם של משוררים יהודים בולטים מימי הביניים כרבי יהודה הלוי, רבי שלמה אבן גבירול ורבי אברהם אבן עזרא).

דקדוק

כמדקדק, רבי שמואל הנגיד חיבר ספרי דקדוק רבים מתוך הגנה על מורו רבי יהודה חיוג' ותוך התפלמסות עם רבי יונה אבן ג'נאח שחלק עליו. הוא חיבר בערבית ספר בתורת הלשון העברית כּתַאבּ אלְאִסְתִגְנַאאְ, המכונה בעברית "ספר העושר" – מילון מפורט ללשון המקרא.^[12] רבי אברהם אבן עזרא כתב שלרבי שמואל הנגיד יש עשרים ושניים חיבורים בענייני לשון.^[13]

ראו גם

לקריאה נוספת

ישראל לוין, שמואל הנגיד, חייו ושירתו, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשכ"ג-1963 (הדפסה שנייה: 1973)
דוד ילין, שמואל הנגיד ודימוייו המקוריים, ירושלים תרצ"ח (1938)
דוד ילין, המשקלים בשירת שמואל הנגיד, ירושלים תרצ"ט (1939)
חיים שירמן, השירה העברית בספרד ובפרובאנס, א, ירושלים-תל אביב, תשט"ו, עמ' 74-78; שם, ב, תשי"ז, עמ' 678
קלמן שולמן, רבי שמואל הנגיד ור' שלמה אבן גבירול, בתוך "ספר תולדות חכמי ישראל", חלק ראשון, וילנה תרל"ט.
מרדכי מרגליות, ספר הלכות הנגיד, עם מבואות והערות, ירושלים: בהוצאת קרן יהודה ליב ומיני אפשטיין שעל יד האקדמיה למדעי היהדות בארצות הברית, תשכ"ב-1962, באתר אוצר החכמה
שרגא אברמסון, מתורתו של רב שמואל הנגיד מספרד, ספר יובל סיני, כרך המאה (תשמ"ז), ע' ז-ע"ג.
יהושע הורוביץ, יחסו של שמואל הנגיד לגאונים, דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות, יא, חטיבה ג: כרך ראשון (תשנ"ג), ע' 185–190.
אפרים חזן, "החזרה הגזרית — מלים מרובות צורה בשירת שמואל הנגיד", מחקרי ירושלים בספרות עברית י-יא, תשמ"ז-תשמ"ח (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
יוסף יהלום, "התחינות והתפילות המושרות של ר' שמואל הנגיד", מחקרי ירושלים בספרות עברית טו, תשנ"ה (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
מתי הוס, "פשט או אלגוריה — שירת החשק של שמואל הנגיד", מחקרי ירושלים בספרות עברית טו, תשנ"ה (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
דבורה ברגמן, "ריאליזם ומקבריות בשירת שמואל הנגיד", מחקרי ירושלים בספרות עברית טו, תשנ"ה (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
יהונתן ורדי ומיכאל רנד, דיוואן שמואל הנגיד – קודקס מן הגניזה, הוצאת האקדמיה ללשון העברית, 2015
חיים שירמן (1979). לתולדות השירה והדראמה העברית : מחקרים ומסות מוסד ביאליק, עמ' 97
ד"ר אריה מור, שמואל הנגיד המדינאי והמשורר, משה אבן עזרא האיש והמשורר, הוצאת מסדה, 1958^[14]

יצירות ספרותיות

אוסקר להמן,^[15] Samuel ha Nagid, פרנקפורט על המיין: דער איזראעליט, 1909
מ. שמואלי (מתרגם), רבי שמואל הנגיד: גאון ומשורר, שר ומצביא, תל־אביב: נצח, תשי"ז [1957]
ר. פרידמן (מעבדת), שר ונגיד לעמו: רבי שמואל הנגיד, ירושלים: נתיבות, תשנ"ה
אריה מאר ואסטוון פאולס, רבינו שמואל הנגיד: סיפורו של תור הזהב, ספר קומיקס, 2 חלקים במספר שפות, הוצאת מאר, (2005)

קישורים חיצוניים

שמואל הנגיד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

יצירותיו

הספר כל שירי רבי שמואל הנגיד, מהדורת חיים ברודי, באתר hebrewbooks
קטעים משירים שכתב, באתר "דעת"
דיוואן רבי שמואל הנגיד מהדורת דוד ששון, אתר 'דעת'.
כתבי שמואל הנגיד בפרויקט בן-יהודה
מבוא הגמרא, ונתיבות שביליה
שמואל הנגיד, דיואן, הוצאת אוקספורד, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
מבחר שירי שמואל בן יוסף הלוי הנגיד (מסדרים ומבארים מאת דוד ילין), הוצאת אמנות, 1931. באתר הספרייה הלאומית
דיואן שמואל הנגיד, ההדרה ומבוא: דוד סלימאן ששון, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 1934.
כתב יד, בן משלי, פרמה, מאה 14, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
כתב יד, מבוא התלמוד, וינה, מאה 15, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית

אודותיו

דוד ילין, שמואל הנגיד, באתר פרויקט בן יהודה
דוד ילין, שמואל הנגיד ודימוייו המקוריים, באתר פרויקט בן יהודה
אברהם רגלסון, תגים לשירת שמואל הנגיד, באתר פרויקט בן יהודה
שמואל הנגיד, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
יובל מלחי, הסיפור המדהים של שמואל הנגיד ובנו - חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה', חלק ו', פודקאסטים באתר "קטעים בהיסטוריה"
אלי הירש, על שמואל הנגיד, מבחר בעריכת טובה רוזן, ידיעות אחרונות 2/5/08
שמואל הנגיד כבעל הלכה, דבר, 12 באוקטובר 1962
ר' שמואל הנגיד באתר אורנים
מרדכי מרגליות (עורך כללי), "שמואל הנגיד", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1345-1340, באתר היברובוקס
אברהם בן דאוד, ספר הקבלה, עמ' 71–73
אברהם אליהו הרכבי, זיכרון לראשונים וגם לאחרונים - חלק ראשון: זיכרון לראשונים, מחברת ראשונה זיכרון רב שמואל הנגיד בן יוסף הלוי. המחברת הזאת תכיל בקרבה את הנשאר לפליטה מספריו בן תהלים ובן משלי עם מבוא והערות. ס"ט פטרבורג, תרל"ט. באתר hebrewbooks
אהרן דארנצוויג, תולדות רבינו שמואל הנגיד אבן נאגרעלא (א), הכרמל, 3 באפריל 1870
- תולדות רבינו שמואל הנגיד אבן נאגרעלא (ב), הכרמל, 10 באפריל 1870
שמואל מיקלוש שטרן (אנ'), לתולדות ר' שמואל הנגיד, ציון, טו (תש"י), עמ' 135–145
עופרה עופר אורן, סיפורו של השיר "מת אב ומת אלול", בבלוג "סופרת ספרים", 7 בנובמבר 2018
נעם אשכולי, שמואל הנגיד מתוך הפודקאסט קדמא להיסטוריה יהודית
אריאל זינדר, ‏בגלוי אל החשכה: פצעי הזמן של שמואל הנגיד, אות 7, סתיו 2017

הערות שוליים

^ בחלק מהמקורות נקרא בתואר "רב" (או רבנו), תואר נפוץ בתקופת הגאונים
^ לעיתים גם אִבְּן נָגְרִילָה
^ ¹ ² ³ טובה רוזן (עורכת), שמואל הנגיד: שירים, ירושלים: אוניברסיטת תל-אביב, תשס"ח
^ מרדכי מרגליות בהקדמתו לספר הלכות הנגיד עמ' 31-32
^ שמואל הנגיד, דיואן שמואל הנגיד, בעריכת דוד סלימאן בן דוד ששון, לונדון: הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, תרצ"ד
^ אלוה עז / שמואל הנגיד - פרויקט בן־יהודה
^ אריק מאר "רבינו שמואל הנגיד", חלק א'
^ ספר 'סדר הדורות'
^ J. Bellamy, “Qasmuna the Poetess: Who Was She?” Journal of the American Oriental Society 103 (1983): 423–424.
^ Gallego, "The Poetess Qasmuna Bat Isma`il", pp. 70-72.
^ בספרו "שירת ישראל", תשובה לשאלה החמישית
^ למידע נוסף, ראו מאמרו של אהרן ממן, למידת הישרדותם של חיבורים בחכמת הלשון: שלושה מקרי מבחן, (הערת שוליים מס' 3) בתוך: הקנון הסמוי מן העין (עמ' 217-233), עורכים: מנחם בן ששון, ירחמיאל ברודי, עמיה ליבליך ודנה שליו, סכוליון - מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשע"א 2010. ISBN 9789654935234 (ספר אלקטרוני: מסת"ב 9789654935241).
^ "ויש אחרים שחכמתם דיקות הלשון לדעת הבנינים ומחלוקותיהם והאותיות המשרתים והשרשיים והשמות והפעלים העומדים והיוצאים... והאמת כי טוב הוא למשכיל שילמוד מזאת החכמה, רק לא יתעסק בה כל ימיו לקרוא ספרי ר' יהודה המדקדק הראשון, וי' ספרי ר' מרינוס וכ"ב ספרי ר' שמואל הנגיד, ועל כאלה אמר שלמה עשות ספרים הרבה אין קץ". ספר יסוד מורא פרק א.
^ שמואל הנגיד המדינאי והמשורר משה אבן עזרא האיש והמשורר הוצאת מסדה, אריה מור, 1958
^ בחלק מהמהדורות נדפס, בטעות, על שם אביו הרב מאיר להמן.

תקופת חייו של הרב שמואל הנגיד על ציר הזמן
ציר הזמן

[1] בחלק מהמקורות נקרא בתואר "רב" (או רבנו), תואר נפוץ בתקופת הגאונים

[2] לעיתים גם אִבְּן נָגְרִילָה

[:0-3] ¹ ² ³ טובה רוזן (עורכת), שמואל הנגיד: שירים, ירושלים: אוניברסיטת תל-אביב, תשס"ח

[4] מרדכי מרגליות בהקדמתו לספר הלכות הנגיד עמ' 31-32

[5] שמואל הנגיד, דיואן שמואל הנגיד, בעריכת דוד סלימאן בן דוד ששון, לונדון: הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, תרצ"ד

[6] אלוה עז / שמואל הנגיד - פרויקט בן־יהודה

[7] אריק מאר "רבינו שמואל הנגיד", חלק א'

[8] ספר 'סדר הדורות'

[9] J. Bellamy, “Qasmuna the Poetess: Who Was She?” Journal of the American Oriental Society 103 (1983): 423–424.

[10] Gallego, "The Poetess Qasmuna Bat Isma`il", pp. 70-72.

[11] בספרו "שירת ישראל", תשובה לשאלה החמישית

[12] למידע נוסף, ראו מאמרו של אהרן ממן, למידת הישרדותם של חיבורים בחכמת הלשון: שלושה מקרי מבחן, (הערת שוליים מס' 3) בתוך: הקנון הסמוי מן העין (עמ' 217-233), עורכים: מנחם בן ששון, ירחמיאל ברודי, עמיה ליבליך ודנה שליו, סכוליון - מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשע"א 2010. ISBN 9789654935234 (ספר אלקטרוני: מסת"ב 9789654935241).

[13] "ויש אחרים שחכמתם דיקות הלשון לדעת הבנינים ומחלוקותיהם והאותיות המשרתים והשרשיים והשמות והפעלים העומדים והיוצאים... והאמת כי טוב הוא למשכיל שילמוד מזאת החכמה, רק לא יתעסק בה כל ימיו לקרוא ספרי ר' יהודה המדקדק הראשון, וי' ספרי ר' מרינוס וכ"ב ספרי ר' שמואל הנגיד, ועל כאלה אמר שלמה עשות ספרים הרבה אין קץ". ספר יסוד מורא פרק א.

[14] שמואל הנגיד המדינאי והמשורר משה אבן עזרא האיש והמשורר הוצאת מסדה, אריה מור, 1958

[15] בחלק מהמהדורות נדפס, בטעות, על שם אביו הרב מאיר להמן.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה
בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית	רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת
בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד	רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה
בית המדרש בעיר טולדו	רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה • רא"ש • רבי יהודה בן הרא"ש
בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית	הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד

הראשונים לפי אזור גאוגרפי
אשכנז	רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • רבי שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • רבי יעקב בן יקר • ריב"א • ראב"ן • רבי אליעזר ממיץ • ראבי"ה • רבי יהודה החסיד • רבי אלעזר מגרמייזא (הרקח) • רבי יצחק אור זרוע • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • המרדכי • הגהות מיימוניות • תשב"ץ קטן • רבי אליעזר מטוך • רבי יצחק מדורא • האגודה • מהר"ם ס"ל • מהרא"ק • מהר"י טירנא • מהרי"ל • מהר"י וייל • תרומת הדשן • ראשונים נוספים
צרפת	רש"י • בעלי התוספות (רשב"ם • רבנו תם • ר"י הזקן • ריצב"א • רבי שמשון משאנץ) • בעל התרומה • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז • יצחק מקורביל (הסמ"ק) • רבנו פרץ • חכמי איוורא • רבי שמשון מקינון • ראשונים נוספים
אנגליה	תוספות חכמי אנגליה • רבנו תם מאורליינש • רבי משה מלונדריש • רבי ברכיה מניקולא • רבי אליהו מנחם מלונדריש • רבי יעקב חזן מלונדון • ראשונים נוספים
פרובאנס	בעל האשכול • יוסף אבן פלאת • בעל העיטור • בעל המאור • הראב"ד • רבי יהונתן מלוניל • המנהיג • בעל שיטת ריב"ב • בעל ההשלמה • רבי שלמה מן ההר • רבי אברהם מן ההר • המאירי • רבי אהרון הכהן מלוניל • ראשונים נוספים
ספרד	ארבעת השבויים • רבי חנוך בן משה • רבי שמואל הנגיד • רי"ץ גיאת • רבי יצחק הברצלוני • רבי יהודה הברצלוני • רי"ף • ר"י מיגאש • רמ"ה • רבי שמואל הסרדי • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • רבי יהודה בן הרא"ש • רבנו ירוחם • מהר"ם חלאווה • אבודרהם • רבי יעקב בעל הטורים • ר"ן • רבי יוסף חביבא • רבי שמואל ירונדי (אוהל מועד)
איטליה	רבי משולם בן קלונימוס • רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • רבי אליעזר בן שמואל • ריבב"ן • שבלי הלקט • ריא"ז • מהרי"ק • ראשונים נוספים
צפון אפריקה	ארבעת השבויים • רבנו חננאל • רב ניסים גאון • רי"ף • רבנו אפרים • רבי יהודה הכהן אבן סוסאן • רבי יוסף אבן עקנין • שמואל אבן ג'אמע • רבי זכריה אגמאתי • ריב"ש • רשב"ץ • רבי ישועה הלוי • רבי אפרים אנקוה
תימן	בעלי אלשרח (רבי חנניה בן ישועה • רבי נתנאל בן ישעיה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי) • רבי דוד עדני • רבי אברהם בן שלמה
מצרים	רבי שמריה בן אלחנן • רבי שמואל בן חנניה הנגיד • רמב"ם • רבי חננאל בן שמואל • רבי אברהם בן הרמב"ם • רב יוסף ראש הסדר • רבי פרחיה בן ניסים • רבי דוד הנגיד • רבי תנחום הירושלמי • רבי יעקב אלאמשאטי • רבי יהושע הנגיד • רבי דוד ברבי יהושע הנגיד • ראשונים נוספים
ראשונים נוספים תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים • אחרונים