יוסף נויבירט
 | |
| לידה |
22 בפברואר 1931 ד' באדר תרצ"א  הלברשטאדט, גרמניה |
|---|---|
| פטירה |
5 במאי 2025 (בגיל 94) ז' באייר ה'תשפ"ה בני ברק, ישראל  |
| מקום קבורה |
בית הקברות סגולה |
| תקופת הפעילות | 1950–2025 (כ־75 שנים) |
| תחומי עיסוק | לימוד, הלכה, גמילות חסדים |
| רבותיו |
הרב יחזקאל לוינשטיין הרב שלמה זלמן אוירבך |
| תפקידים נוספים |
ראש כולל, גמילות חסדים |
  | |
הרב ראובן יוסף רפאל נויבירט[1] (ד' באדר ה'תרצ"א (22 בפברואר 1931) – ז' באייר ה'תשפ"ה, 5 במאי 2025) היה רב, איש חסד וראש כולל ישראלי יליד גרמניה, שנודע בעיקר כמנהל גמ"ח נויבירט בבני ברק.[2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בגרמניה בד' באדר תרצ"א (22 בפברואר 1931). לרב ד"ר אהרן נויבירט, ששימש כרב ומו"ץ בקהילות מיינץ, הלברשטאדט, ברלין, אמסטרדם ויפו (מחבר הספרים 'ישראל ושבתו', 'המשפחה בישראל ויעודה' ועוד), אמו, שרה חיה, הייתה בתו של הרב יצחק הלוי במברגר, מצאצאי רבי יצחק דב במברגר, רבה של וירצבורג (מחבר הספרים "מלאכת שמים" ושו"ת "יד הלוי") מצד אביה, ושל הרב יעקב עטלינגר (בעל "ערוך לנר") מצד אמה.[3]
לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה, לאחר מאורעות ליל הבדולח, נשלח מגרמניה הנאצית לבלגיה בקינדרטרנספורט עם שני אחיו, ולאחר מכן עברו להולנד שם התאחדו עם שאר בני המשפחה, שהגיעו לשם זמן מה לאחר עזיבתם, בעקבות היתר מיוחד מוילהלמינה, מלכת הולנד עבור ארבעים ושניים רבנים. הם שהו בהולנד במשך כשש שנים, שלוש שנים מתוכן בדירת מסתור. במהלך שנים אלו, הוכר אביו על ידי המחתרת ההולנדית כ"רב היהודים" וקיבל ממנה סיוע בדמות כרטיסי מזון. בשנת תש"ו (1946) עלתה המשפחה לארץ ישראל דרך מרסיי, ולאחר הגעתם הועברו למחנה המעצר בעתלית.[2]
בבחרותו למד בישיבת כנסת חזקיהו בזכרון יעקב, שם למד בחברותא עם ראש הישיבה הרב נח שימנוביץ. בשנת תש"ז החל את לימודיו בישיבת קול תורה. לאחר מספר שנים עבר ללמוד בישיבת סלבודקה בבני ברק ותקופה קצרה בישיבת פוניבז'.[2] היה תלמידם המובהק של הרב יחזקאל לוינשטיין והרב שלמה זלמן אוירבך.
בל"ג בעומר תשי"ט (22 במאי 1959) נשא לאישה את חביבה מלכה. בני הזוג קבעו את ביתם בבניין מגורים ברחוב ראב"ד 27 בבני ברק, שם התגורר עשרות שנים באותה קומה שבה התגורר הרב אלעזר מנחם מן שך, ונחשב ממקורביו.[2] הרב יוסף שלמה כהנמן הציע לו לכהן בתפקיד ר"מ בישיבת גרודנא אשדוד, אך הוא דחה את ההצעה בשל חששו לחינוך ילדיו בעיר בעלת צביון לא דתי.
בין הרב נויבירט לרב שך שררו יחסי קרבה, והוא גם סייע לממתינים שביקשו להתייעץ עם הרב שך. הרב שך גם נהג להפקיד בידיו כספי צדקה. הרב אהרן לייב שטיינמן, שאותו החשיב לרבו המובהק לאחר פטירת רבותיו, נהג לשלוח אליו ראשי מוסדות וישיבות שנקלעו למצוקה כלכלית על מנת שיסייע להם בהלוואות כספיות גדולות.
לאחר פטירת המשגיח הרב לוינשטיין בשנת תשל"ד, התמנה הרב נויבירט לכהן כראש ישיבת "ישועה ליהודה" בתל אביב. בהמשך כיהן כראש כולל באשדוד, בראש העין, ולאחר מכן ברחובות. בהמשך נקרא על ידי הרב אהרן דב פרוינד לכהן כראש כולל במוסדות 'בית אבא' במודיעין עילית, שם לימד במשך כשלושים שנה.[4][2]
נפטר בביתו ביום שני, ז' באייר תשפ"ה (5 במאי 2025), בגיל 94.[2][5][6][7][8][2] נקבר בחלקת חרדי בני ברק בבית קברות סגולה.[6]
גמ"ח נויבירט
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיקר פרסומו בא מניהול גמ"ח הלוואות מרכזי, שעם השנים נודע כ"גמ"ח נויבירט", בבני ברק[5][6] (נוהל מדירתו ברחוב ראב"ד 27). הוא פתח את הגמ"ח בשנת תש"כ, בהוראתו הישירה של רבו המשגיח הרב יחזקאל לוינשטיין, וניהל אותו מעל 60 שנים, תוך קבלת הדרכה צמודה מהמשגיח ולאחר מכן מהרב שך והרב שטינמן.[9][4]
הגמ"ח נחשב לאחד המרכזיים והידועים בציבור החרדי, ואלפי אנשים נעזרו בו.[2] לפי פרסומים שונים, היקף ההלוואות בו עומד על מאות מיליוני ש"ח.[10]
הגמ"ח התנהל תחת כללים קפדניים: הלוואה ניתנה רק לאחר אישור אישי של הרב נויבירט ולאחר הצגת חתימות של לפחות שלושה ערבים שאושרו על ידו. זמן הפירעון היה קבוע – תוך חודש ימים בדיוק, ללא אפשרות לפריסת תשלומים או לאיחורים. לווה שלא עמד בפירעון במועד איבד את זכותו ללוות בעתיד, והגמ"ח היה פונה לערבים.[2]
בנוסף, היה הרב נויבירט מופקד במשך עשרות שנים על חלוקת מלגות בסכומים של מאות אלפי שקלים לאברכי כולל פוניבז' לקראת החגים.[2] נודע במסירותו לתפקידיו, בפשטותו ובצניעותו.[5][9] בביתו הוקמה גם קרן להכנסת כלה לתרומת מוצרי יסוד לזוגות ממשפחות מעוטות יכולת.[11]
בשנותיו האחרונות סייעו לו בניהול הגמ"ח בנו הרב משה ובתו הגדולה טובה בוימרינד.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה נשוי לרבנית חביבה מלכה,[12] ששימשה כמורה עשרות שנים בסמינר הרב וולף ועמדה לצדו בניהול הגמ"ח. (נפטרה בכ"ב בכסלו תשע"ה).
אחיו הגדול היה הרב יהושע ישעיה נויבירט, מחבר הספר "שמירת שבת כהלכתה".[6][13] גיסיו מצד אשתו הם הרב דוד שמידל והרב יעקב דב יונגר (משגיחה הרוחני של ישיבת סלבודקה).
לרב נויבירט ואשתו נולדו 14 ילדים - שבעה בנים ושבע בנות.[2] חתנו הרב נתן רוטשילד, משמש כרב הקהילה הליטאית בעפולה. חתנו הרב אליהו אורצל, מראשי ישיבת תפארת ציון בבני ברק. חתנו הרב אליהו אליעזר בוימרינד, מנהל את רשת הכוללים לימי שישי ושבת 'מעטרי שביעי'.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלי שלזינגר, שוד בגמ"ח נויבירט בבני ברק, באתר בחדרי חרדים, 19 בפברואר 2017
- על אהבת התורה של הרבנית נויבירט, באתר דרשו
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הוכר בעיקר בשמו האמצעי - רבי יוסף.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 משה ויסברג, בעל הגמ"ח המפורסם ביותר: הגאון רבי יוסף נויבירט זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 5 במאי 2025
- ^ ייחוסה של משפחת נויבירט, באתר תולדות ושורשים
- ^ 1 2 עיתון הפלס, יום שלישי ח' באייר תשפ"ה (עמ' 2 ו-10)
- ^ 1 2 3 חיים רוזנבוים, בעל הגמ"ח המפורסם: רבי יוסף נויבירט התמוטט ונפטר, באתר כיכר השבת, 5 במאי 2025
- ^ 1 2 3 4 הלך לעולמו בעל הגמ”ח המפורסם, הגאון רבי יוסף נויבירט זצ”ל, באתר JDN, 5 במאי 2025
- ^ בעל הגמ"ח המפורסם נפטר, באתר אמס, 5 במאי 2025
- ^ בעל הגמ"ח המפורסם ביותר, באתר כל רגע, 5 במאי 2025
- ^ 1 2 בעל הגמ"ח שהלווה לרבבות: איש החסד הגאון רבי יוסף נויבירט זצ"ל נפטר בגיל 93, באתר חרדים10, 5 במאי 2025
- ^ ראו לדוגמה: מוסד הגמ״ח בישראל ותהליך אסדרתו (מאת פרופסור יורם מרגליות ורחל פרידמן), עמ' 331 הערה 19
גמ"חים להלוואות ללא ריבית - מודל ייחודי של חסד בנוף הישראלי, עמ' 9 - ^ יתד נאמן, הגאון רבי יוסף נויבירט זצ"ל, יום שלישי ח' באייר תשפ"ה (עמוד 32).
- ^ בת הרב אליעזר שטיינהרטר, מוותיקי בני ברק וממקורבי החזון איש
- ^ בעל הגמ"ח הפופולרי בבני ברק התמוטט ונפטר, באתר ערוץ 7, 5 במאי 2025