לדלג לתוכן

דב אלבוים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דב אלבוים
דב אלבוים
דב אלבוים
לידה 21 בדצמבר 1970 (בן 54) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, עורך, עיתונאי, מנחה טלוויזיה ומרצה לפילוסופיה יהודית
מעסיק אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
www.dovelbaum.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דב אלבוים (נולד ב-21 בדצמבר 1970) הוא סופר, עורך, עיתונאי, מנחה טלוויזיה ומרצה לפילוסופיה יהודית.

אלבוים נולד וגדל בירושלים בבית חרדי כתשיעי מבין תשעה ילדים לאריה אלבוים, זגג יליד פולין, איש "העלייה החמישית", ולציפורה לבית בלוי, אחייניתם של מנהיג ומייסד נטורי קרתא הרב עמרם בלוי, ושל אחד ממנהיגי אגודת ישראל ומנהיג העדה החרדית בירושלים הרב משה בלוי מצד אביה, ונינת הרב הראשון של העדה החרדית בירושלים יוסף חיים זוננפלד מצד אימה. למד בישיבת איתרי לצעירים ובישיבת חברון. בגיל 17 עזב את החברה החרדית והשלים את לימודיו בתיכון רנה קסין בירושלים. שירת בצה"ל ככתב צבאי וכעורך בעיתון "במחנה"[1].

הוא בוגר התוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן באוניברסיטת תל אביב, ובעל תואר מוסמך במדור קבלה וחסידות בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב. פרסם מספר מחקרים בכתבי עת בינלאומיים.

אלבוים החל את הקריירה שלו כעיתונאי במקומון "כל העיר" ואחר כך בעיתון "חדשות" וככתב לענייני חרדים ב"ידיעות אחרונות"[2]. במסגרת תחקיר עיתונאי לאחת הכתובות הראשונות שלו התגייס לתנועת "כך"[3]. בהמשך החל לעסוק בכתיבה, הנחיית תוכניות טלוויזיה (בהן "חוצה ישראל" ו"מקבלים שבת"), הוצאה לאור של ספרים ומחקר אקדמי. בשנת 2006 מונה לתפקיד עורך ראשי בהוצאת ידיעות אחרונות[4]. בהוצאה זו ערך את סדרת הדגל של ההוצאה עבור חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל, סדרת "עם הספר". כמו כן הוציא לאור וערך באופן אישי את כתביהם של מרטין בובר, גרשם שלום ועוד. לאחר מכן עזב את משרתו כדי להקדיש את זמנו ליצירתו הספרותית[5]. וחל להוציא לאור ספרים לאור בהוצאת בית שבבעלותו בשיתוף הוצאת ידיעות ספרים. בהוצאתו הוא עורך ומוציא לאור ספרים בתחומי היהדות כגון עלמא די מאת ארי אלון ויהדות רדיקלית מאת אברהם יצחק (ארט) גרין.

מלמד ב"מרכז בינה" של התנועה הקיבוצית בסמינר אפעל, בו הוא מקיים שיעורי קבלה וחסידות, מוביל את מרכז הגות ויצירה ואת יצירת התלמוד הישראלי - מסכת העצמאות. בשנת 2006 הקים עם שותפיו למרכז בינ"ה את "הישיבה החילונית" הממוקמת בדרום תל אביב. בישיבה זו לומדים צעירים וצעירות חילוניים במתכונת של ישיבה, מתוך שאיפה לבקיאות בספרות התורנית, ללא שיוך לאורח חיים הלכתי או אחר.

משנת 2010 הוא עמית מחקר במכון הרטמן בירושלים[1]. בעבר הרצה באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה הפתוחה, במכללת עלמא, ושימש מרצה מן-החוץ בחוג לספרות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

אלבוים נשוי לכרמית, בתו של איש השב"כ לשעבר רפי מלכא, ולהם ארבע בנות. הוא ומשפחתו מתגוררים בכוכב יאיר צור יגאל. קודם לכן היה נשוי לסופרת דורית רביניאן[6][1].

יצירה טלוויזיונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997 כתב תסריט לפינת הטלוויזיה השבועית "פרשת השבוע", עבור גיל קופטש בערוץ הראשון[1]. שנתיים מאוחר יותר כתב את "זכותא"- הדרמה הוקרנה במסגרת תחרות וולג'ין בפסטיבל הקולנוע ירושלים, ושודרה ב-2001 במסגרת שידורי הזכיינית רשת בערוץ 2[7]. על תסריט זה זכה בפרס הראשון של המועצה לתרבות ואמנות של משרד החינוך[דרוש מקור].

בין השנים 20012005 הנחה יותר מ-700 תוכניות של "חוצה ישראל". תוכנית ראיונות, שהופקה על ידי הטלוויזיה החינוכית לשידור בערוץ 2. התוכנית זכתה בפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה כתוכנית האירוח הטובה ביותר לשנת 2004[8]. בשנת 2004 הנחה את התוכנית "ערוגות הבושם" בערוץ התכלת העוסקת בספר שיר השירים[9]. בשנת 2005 ערך והגיש את הסדרה התיעודית "עושים דרך" בערוץ 2, העוסקת במדענים שזכו בפרס ישראל בשנים האחרונות[10]. בשנים 2007–2017 הנחה את תוכנית הראיונות השבועית "מקבלים שבת" בערוץ הראשון שהפכה ל"בין השמשות" ב-2018. התוכנית ירדה משידור בדצמבר 2020[11].

יצירה ספרותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

1997 - "זמן אלול", רומן בהוצאת עם עובד (הספרייה לעם), עם אלמנטים אוטוביוגרפיים סמויים, המספר על חודש של ייסורי גוף ונפש בחייו של נער ישיבה חרדי מתבגר. בספר זה מתאר אלבוים את עולם הישיבות החרדיות בירושלים של שנות השבעים והשמונים בשפה ייחודית הנגזרת מן העגה החרדית ומן המקורות היהודיים[6].

2001 - "חיי עם האבות", רומן בהוצאת עם עובד (הספרייה לעם), בספר זה יצא אלבוים למסע ארוך שבו גיבור הספר פוגש את שלושת האבות: אברהם, יצחק ויעקב. במהלך השנים, הם מתוודים לפניו על סודותיהם, מלווים אותו בחיי היום-יום ומצליחים לשנות את מסלול חייו[12]. הספר משלב פנטסיה על ישראל בת ימינו וביקורת חדשנית על האופן שבו פורשו סיפורי האבות על ידי הפרשנות המסורתית וביקורת המקרא[13]. על ספר זה זכה בפרס נשיא המדינה לספרות לשנת 2002[דרוש מקור].

2006- "האריה הרעמתן והג'ירפה גם", ספר ילדים בהוצאת עם עובד, ספר ילדים הומוריסטי עם אלמנטים אוטוביוגרפיים סמויים המספר על מערכת היחסים בין הג'ירפה לאריה, לאחר שהוא גילח את רעמתו. סיפור על שינויים והשתנויות, ידידות אמת וזהות אישית[14]. (הספר בקטלוג ULI)

2007 – "מסע בחלל הפנוי", רומן אוטוביוגרפי בהוצאת עם עובד (סדרת ארון הספרים היהודי בעריכת פרופ' אברהם שפירא), בו חושף אלבוים שנה בחייו בה הוא בדק את אמונתו ודרכיו בתוך עולם המסורת היהודית, ובו הוא מעלה תובנות חדשות על אורחות חייו כילד וכנער חרדי וכאדם חילוני בהווה[15]. הספר תורגם לאנגלית ב-2009: "Into the Fullness of the Void: A Spiritual Autobiography", בהוצאת Jewish Lights.

2008 - זאביק התמנון והסוסון אפרים, ספר ילדים בהוצאת עם עובד[16].

2012 - ינוקא באי הנשרים, ספר ילדים בהוצאת עם עובד. ראשיתו בסיפור ״מעשה בשבעה קבצנים״ מאת הרבי נחמן מברסלב.

2017 - לא סתם אנטילופה, ספר ילדים בהוצאת עם עובד[17].

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 תמר רותם, דב אלבוים ממשיך להעמיק בין קודש לחול, באתר הארץ, 12 באפריל 2012
  2. ^ שלמה קוק, "הדבר היחידי שיפה בהתנחלויות זה הנוף", באתר nrg‏, 12 באפריל 2005
  3. ^ דב אלבוים, כך היינו - "כך" מתה והיא חיה בירושלים. כתב כל העיר התגייס לתנועה למשך חודש, כל העיר, 25 באוגוסט 1989
  4. ^ שירי לב-ארי, דב אלבוים יהיה העורך ראשי של הוצאת ידיעות אחרונות, באתר הארץ, 24 באפריל 2006
  5. ^ מרב יודילוביץ', דב אלבוים פורש מתפקידו בהוצאת ידיעות אחרונות, באתר ynet, 15 באוגוסט 2007
  6. ^ 1 2 טל בשן, "תשמע, אברהם אבינו, המצב ככה ככה, אני לא יודע מה לעשות", באתר nrg‏, 23 בפברואר 2001
  7. ^ גיורא יהלום, ‏אהבה כל הזמן, באתר גלובס, 3 בדצמבר 2001
    מאת גואל פינטו, שורו, הביטו וראו, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2001
  8. ^ מוניטין, באתר גלובס, 24 ביוני 2004
  9. ^ ענת באלינט, תוכנית על שיר השירים, באתר הארץ, 24 במרץ 2004
    רוגל אלפר, ראיונות לטרנזיסטור, באתר הארץ, 28 במרץ 2004
  10. ^ אורן פרסיקו, ‏האטום הידידותי, באתר גלובס, 9 בינואר 2005
  11. ^ תכניתו של דב אלבוים יורדת מהאוויר: "נגרם פה עוול ציבורי", באתר וואלה, 16 בדצמבר 2020
  12. ^ בתיה גור, שני אבות שמנים ואחד רזה וגבוה, באתר הארץ, 19 באפריל 2001
  13. ^ להיות אבא של עצמך - דב אלבוים. ספריה לעם, הוצאת עם עובד, 216 עמ', 69 שקלים, באתר הארץ, 7 במאי 2001
  14. ^ יעל דר, בזכות הצחוק, באתר הארץ, 13 במאי 2006
  15. ^ ביקורות:
    אריק גלסנר, על "מסע בחלל הפנוי", מעריב, 2008
    דרור אידר, הקאמבק של אלוהים, באתר הארץ, 16 ביולי 2007
    ריקה ליכטמן, ‏המסע הארוך אל אלוהים, באתר גלובס, 28 במאי 2007
  16. ^ חגי דגן, תמר שטרנפלד, בזרוע נטויה, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2008
  17. ^ דוד רפ, "לא סתם אנטילופה" של דב אלבוים: ספר ילדים שלא נאפה עד הסוף, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2017
  18. ^ מענקי מפעל הפיס על המחזת אגדות מהמקורות, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2002
  19. ^ פרס להשגת סובלנות דתית לאוז ואלבוים, באתר הבמה, 10 בינואר 2013