לנוכח ההסלמה החמורה וחילופי האש בין הודו ופקיסטן, בעולם הביעו היום (רביעי) חשש מפני הידרדרות נוספת בין המדינות, שמחזיקות שתיהן בנשק גרעיני. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התייחס להתפתחויות ואמר כי זה "חבל", בעוד שר החוץ מרקו רוביו אמר כי ארה"ב "עוקבת אחר ההתפתחויות". מחלקת המדינה האמריקנית עדכנה כי רוביו שוחח עם היועצים לביטחון לאומי של שתי המדינות, וקרא להם "לשמור על קווי התקשורת פתוחים ולהימנע מהסלמה".
התקיפות ההודיות בפקיסטן
(צילום: רויטרס)
כמו כן, ממשלת בריטניה אמרה שהיא "מוכנה להתערב" ו"להרגיע" את המתיחות. "כל דבר שאנחנו יכולים לעשות מבחינת דיאלוג להפחתת הסלמה - אנחנו מוכנים, ומסוגלים לו", מסר שר הסחר הבריטי ג'ונתן ריינולדס ל-BBC.
גם סין הביעה דאגה וקראה ל"הרגעת הרוחות", ומסרה כי היא "מביעה צער על פעולותיה הצבאיות של הודו ומודאגת מההתפתחויות הנוכחיות. סין מתנגדת לכל צורות הטרור. אנו קוראים להודו ולפקיסטן לתעדף שלום ויציבות, להישאר רגועים ומאופקים ולהימנע מנקיטת פעולות שיסבכו יותר את המצב". משרד החוץ בבייג'ינג הודיע כי "לאזרחים סינים מומלץ להימנע מהגעה לאזורים הקרובים לעימות".
צרפת הגיבה גם היא לתקיפות ההדדיות, וקראה לצדדים "להביע איפוק". מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש קרא אף הוא ל"איפוק צבאי מלא", ולפי הרשויות בפקיסטן, גורמים באו"ם הגיעו לבקר באזורים שנפגעו. גם הנציבות האירופית קראה להודו ופקיסטן "להרגיע, לגלות איפוק ולנקוט צעדים מיידיים לקראת הפחתת ההסלמה".
גם בטורקיה גינו את התקיפות "המכוונות נגד אזרחים ותשתיות אזרחיות", ומשרד החוץ באנקרה מסר כי הוא "מקווה שיינקטו צעדים נחוצים כדי להפחית את המתיחות בסכסוך בהקדם האפשרי. טורקיה קוראת לצדדים לפעול לפי השכל הישר". עם זאת, בממשלו של ארדואן הביאו תמיכה בפקיסטן, והאשימו את הודו כי "המתקפה שלה במאי יצרה סיכון למלחמה כוללת. תומכים בקריאת פקיסטן לחקירת הפיגוע ב-22 באפריל".
משרד החוץ של קטאר מסר בשתי הצהרות כי ראש הממשלה ושר החוץ מוחמד בן עבד א-רחמן אל-ת'אני שוחח עם שר החוץ ההודי סוברהמנייאם ג'אישנקר, ובשיחה נפרדת עם ראש ממשלת פקיסטן שהבז שריף. בהצהרות, שהיו כמעט זהות, נכתב כי אל-ת'אני "הביע את דאגתה העמוקה של קטאר" מהמצב, ואישר את "תמיכתה המלאה של המדינה בכל המאמצים האזוריים והבינלאומיים שמטרתם לפתור סוגיות פתורות בין שתי המדינות באמצעות דיאלוג ודרכים של שלום".
בעקבות התקיפות, דווח בסוכנות הידיעות רויטרס, ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי דחה ביקורים מדיניים בקרואטיה, הולנד ונורווגיה. כמו כן, משרדו של מודי - שטרם מסר הצהרה פומבית מאז התקיפות, הודיע כי ניהל פגישה עם שרים בכירים בקבינט.
ראש ממשלת פקיסטן שריף מסר התייחסות ראשונה לאירועים, ואמר כי מטיל על הצבא לנקוט ב"הגנה עצמית" באמצעות "פעולות תואמות". בתום כינוס ישיבת חירום של ועדת הביטחון הלאומי במדינה, קרא שריף לכוחות הפקיסטנים "לנקום על אובדן חייהם של חפים מפשע. האומה עומדת איתנה ונחושה לנוכח כל תוקפנות נוספת".
לפי דיווח ברויטרס, הודו אמרה למשלחות זרות כי אם פקיסטן תגיב לתקיפות - יהיה לכך מענה.
הודו הודיעה הבוקר כי מניין ההרוגים עלה ל-10 בני אדם, מה שמביא ל-36 את סך ההרוגים משני הצדדים בחילופי האש הלילה בחבל קשמיר השנוי במחלוקת. בעוד שבאיסלאמאבאד טענו לעשרות אזרחים הרוגים, בניו דלהי אמרו כי חוסלו 12 מחבלים.
ארגון הטרור האיסלאמיסטי ג'יש א-מוחמד, המבוסס בפקיסטן, הודיע כי עשרה בני משפחה של מנהיגו, מסעוד אזהר, נהרגו במתקפה. הארגון, ששמו לא קושר לפיגוע שהצית את המתיחות לפני כשבועיים, דוגל בהתנגדות למשטר ההודי ובסיפוח כל שטחי חבל קשמיר לפקיסטן. לפי הארגון, בין ההרוגים חמישה ילדים: "הפחדן מודי שם למטרה ילדים חפים מפשע, נשים וקשישים".
בצבא ההודי הסבירו הבוקר כי המדינה תקפה תשעה "מחנות טרור", ששימשו כמרכזי גיוס, אימונים ו"שטיפת מוח". זאת, כך נמסר, לצד מחסני נשק וקני שיגור. בנוסף, בכיר משרד החוץ של הודו ויקראם מיסרי אמר כי "מודיעין וניטור של מודולי טרור שבסיסם בפקיסטן הראו כי מתקפות נוספות נגד הודו עומדות להתרחש, ולכן היה צורך לנקוט תקיפות מניעתיות ומקדימות".
לצד זאת, דובר צבא פקיסטן אחמד שריף ג'ונדרי הודיע הלילה: "הפלנו חמישה מטוסי אויב - אך ההודים לא פגעו באף כלי טיס שלנו. פגענו בהם רק אחרי שתקפו בשטחינו". לדבריו, הופלו שלושה מטוסי קרב הודיים מסוג "ראפאל" שמיוצרים בצרפת; מטוס סוחוי 30 שמיוצר ברוסיה; ומטוס קרב מסוג מיג 29 שמיוצר גם הוא ברוסיה. בכיר הודי אישר לאחר מכן כי מטוס קרב של צבא הודו התרסק בשטח קשמיר, וציין כי הטייס הפצוע פונה לטיפול בבית החולים. רויטרס דיווחה מפי מקורות ממשלתיים בהודו כי שלושה מטוסי קרב הודיים אכן התרסקו בחבל ג'אמו וקשמיר.
בתוך כך, משרד החוץ של פקיסטן הודיע כי זימן את ראש המשלחת הדיפלומטית של הודו באיסלאמאבאד, במחאה על ההפגזות. "נמסר כי מעשה התוקפנות הבוטה של הודו מהווה הפרה ברורה של ריבונות פקיסטן. פעולות כאלה מנוגדות למגילת האו"ם, לחוק הבינלאומי ולנורמות המקובלות המסדירות את היחסים הבין-מדינתיים", אמר המשרד, והוסיף כי "דחינו בתוקף את ההצדקות חסרות הבסיס של הודו להתנהגותה העוינת".
חילופי האש מתרחשים קצת יותר משבועיים אחרי הפיגוע בחלק ההודי של קשמיר, שבו נרצחו 26 בני אדם - רובם תיירי-פנים הודים - שהביא להסלמה דרמטית ביחסי המדינות. הודו מאשימה את איסלאמאבאד באחריות לו ובתמיכה במחבלים שביצעו אותו, אך זו מכחישה כל קשר לפיגוע.
"הכול רוסק, הפחד והאימה החלו להתפשט": העדויות מפקיסטן
בצד הפקיסטני של קשמיר, העידו תושבים כי נאלצו להימלט מבתיהם ולחפש מחסה בזמן התקיפות. "פתאום, החשמל נפל. חשבתי ששנאי התפוצץ", אמר תושב האזור ראג'ה שהיד בשיר ל-CNN. "מאוחר יותר נודע לי שחיילים הודים החלו להפגיז ולירות עלינו. פגזים נחתו קרוב לבתינו ויצאנו החוצה, לקחנו את בעלי החיים והחפצים שלנו ומצאנו מחסה".
תושבת נוספת, שאקיל באט, סיפרה לרשת האמריקנית כי נאלצה להימלט כשפגזים החלו ליפול על הכפר. "הייתה נפילה בבית קרוב למסגד, שבו נפצעו שני אנשים. פגזים פגעו גם בבתים אחרים באזורנו ונמלטנו מהאזור שלנו למקום בטוח יותר", אמרה.
זישאן אכרם, תושב מחוז פונג'אב בפקיסטן, אמר לרויטרס כי מזל"טים הופיעו בשעות הבוקר המוקדמות ופגעו ישירות במסגד. לדבריו, "הם הרסו את החצר, את המשרד שממול ואת הגג. הכול רוסק. היה אדם אחד שישב על הגג, בתפקיד, הוא נהרג". שכנו וקאס אחמד הוסיף: "פחד ואימה החלו להתפשט בקרב האנשים. אנשים יצאו לשדות, לשטח פתוח, סתם כך".
מבצע "סינדור" - והסכסוך על חבל המריבה
הודו הודיעה אמש כי פתחה במבצע הצבאי "סינדור" שבמסגרתו תקפה לדבריה "מחנות טרור" בפקיסטן השכנה ובאזורים בקשמיר הנתונים לשליטה פקיסטנית, בחבל שנתון למחלוקת טריטוריאלית בין שתי המדינות. מקור ביטחוני הודי אמר לרויטרס כי היעדים שהותקפו בפקיסטן הם "מפקדות של קבוצות חמושים איסלאמים".
צבא הודו מסר כי המבצע נקרא "סינדור", מילה בהינדית לאבקת הוורמיליון האדומה הבוהקת ששמות על מצחן ושיערן נשים הודיות נשואות שראו את בעליהן נהרגים לנגד עיניהן.
התקיפות, שצבא הודו הגדיר אותן כ"מדויקות", כוונו לדבריו נגד תשעה יעדים שונים הקשורים לתשתיות טרור איסלאמיות בפקיסטן ולפיגוע בקשמיר. במשרד החוץ בהודו הוסיפו כי "התקיפות שלנו ממוקדות, מדודות ובלתי-הסלמתיות באופיין. שום מתקנים צבאיים פקיסטניים לא הותקפו. הודו הפגינה איפוק ניכר".
חבל קשמיר שבהימלאיה הוא חבל שרוב תושביו מוסלמים, ושחלקו משתרע בהודו וחלקו האחר בפקיסטן. כל אחת משתי המעצמות הגרעיניות היריבות מחילה בשטח שבו היא מחזיקה את שלטונה, אך שתיהן טוענות לבעלות על החבל כולו. בחלק ההודי של קשמיר מתמודדת הודו עם מרידה איסלאמית מאז 1989, ועשרות אלפי בני אדם – אזרחים, מורדים וחיילים מכוחותיה של ממשלת הודו – נהרגו בסכסוך הזה.
הודו מתעקשת שפעילות הארגונים החמושים שם היא טרור במימון פקיסטני, טענה שפקיסטן דוחה. רבים מתושבי קשמיר ההודית מזדהים עם הארגונים המזוינים, רואים במעשיהם מאבק לגיטימי לחופש – ותומכים באיחוד קשמיר, בין שתחת שלטון פקיסטני ובין שכמדינה עצמאית.
בשנת 2019, בצעד היסטורי, שללה הודו את המעמד האוטונומי המיוחד של קשמיר ההודית וחילקה את מדינת המחוז קשמיר לשתי טריטוריות מנהליות פדרליות – ג'אמו וקשמיר מחד ולדאק מאידך. הצעד הזה אפשר לרשויות ההודיות להעניק זכויות לתושבים שבאו מחוץ לחבל ולאפשר להם לקבל משרות ולקנות אדמות שם, והוא הוביל להידרדרות נוספת ביחסים עם פקיסטן.
ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, ואנשי מפלגתו ההינדית-לאומנית BJP, הבטיחו כי שלילת המעמד האוטונומי של החבל תביא לו שגשוג כלכלי, ובשנים האחרונות האזור אכן חווה פריחה בענף התיירות בעקבות התמעטות פיגועי הטרור שם.
