עמוד ראשי

יום שבת, 3 במאי 2025
ו' באייר ה'תשפ"ה

ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

ויקיפדיה היא מיזם רב־לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה, שכולם יכולים לערוך.
כעת יש בוויקיפדיה העברית 374,549 ערכים.

שאלות נפוצות • כיצד להירשם • עקרונות וקווים מנחים בוויקיפדיה

הידעת

גולדה מאיר סיפרה שבהיותה אם צעירה בירושלים, חייתה בעוני. כדי להכניס את ילדהּ הבכור לגן הילדים היה עליה להסכים לכבס את בגדי כל הילדים בגן, משום שלא הייתה יכולה לעמוד בתשלום הנדרש מההורים.

לקטעי "הידעת?" נוספים

קטע "הידעת?" אקראי

הציטוט היומי

בעוד האל ממתין שמקדשו יבנה מאהבה, בני האדם אוספים אבנים.

— רבינדרנת טאגור, גחליליות

ציטוטים יומיים נוספים

ציטוט יומי אקראי

הטיפ היומי

ויקיפדיה נבנית בכל רגע ורגע באמצעות קהילת המתנדבים הפועלים מאחורי הקלעים השקופים. כל מתנדב קרוי ויקיפד, ויש המחלקים עצמם לקבוצות משנה לפי אופי תרומתם, כגון ויקיגמד וּויקידרקון.

חדשות ואקטואליה

גל השרפות בישראל (2025): שרפות יער גדולות פרצו בשפלת יהודה; יישובים רבים פונו, כביש 1 נחסם לתנועה ותנועת הרכבות לירושלים הופסקה. שרפות פרצו גם באזור בנימינה, וגרמו לעצירת תנועת הרכבות בין בנימינה לחיפה (הארץ)
תקיפת בית הכנסת הרפורמי ברעננה: פעילי ימין רדיקלי בישראל תקפו משתתפים וידו אבנים על בית הכנסת הרפורמי ברעננה, במהלך הקרנה של טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני (בתמונה) שהתקיימה בו (ynet)
עונת 2024/2025 בליגה הלאומית: הפועל פתח תקווה והפועל תל אביב הבטיחו את עלייתן לליגת העל בכדורגל וישחקו בה בעונה הבאה (one)
הפסקת החשמל במערב אירופה: הפסקת חשמל נרחבת אירעה בחצי האי האיברי, הכולל את ספרד, פורטוגל, אנדורה, וכן בחלקים של צרפת ובלגיה, מסיבה שטרם התבררה (כלכליסט)

נפטרו לאחרונה: ג'ורג' ראיין, דארה בירנבאום, רות באזי, ז'ול ויידנבוש, אנדרייס פרוחורנקובס, שלום חבשוש

כתובת אַזַתִוַדַ (ידועה גם בשם כתובת קאראטפה) היא כתובת מהמאה ה־9 או ה־8 לפנה"ס שהציב אַזַתִוַדַ, שליט בממלכת הדננים שבקיליקיה (כיום דרום מרכז טורקיה), בשערי העיר אַזַתִוַדַיַ (כיום קאראטפה). הכתובת היא דו־לשונית ונמצאו לה חמישה עותקים: שלושה בפיניקית ושניים בלוּוית. ארבעה מהעותקים חקוקים על אבנים המוצבות בין תבליטים אמנותיים בשני שערי העיר, והחמישי חקוק על פסל אל הסער בעל־תרחונזס.

הכתובת נפתחת בתיאור ביוגרפי קצר של אזתוד, ולאחר מכן, מתוארות פעולותיו כשליט: הוא העניק טוב ושפע לעמו, הדננים, הרחיב את ארצו, ביצר את הגבולות, הגדיל את הצבא, הסיר את כל הרע שהיה בארץ, כבש ארצות והגלה את אוכלוסיותיהן, השכין שלום בארצו וקיבל כבוד ממלכים אחרים. הוא בנה עיר וקרא אותה על שמו, "אַזַתִוַדַיַ", הציב בה את אלוהיו – "בעל כרנתריש"/"תרחונזס המבורך מאוד" – וקיים את הפולחן לאלים. בסוף הכתובת מקלל אזתוד כל אדם שיפרק את שערי העיר או ימחה את כתובתו, ומברך את עצמו ששמו יהיה נצחי.

מבחינה סגנונית, הכתובת כתובה בסגנון המאפיין דוברי שפות שמיות צפון־מערביות, ומגלה זיקה יתירה לכתובות פיניקיות אחרות, לתנ"ך העברי, לכתבים אוגריתיים, לכתובות ארמיות, לטקסטים שהתגלו באכדית (במיוחד כאלה שנכתבו על־ידי אמורים), ואף לכתובות עמוניות ומואביות.

הכתובת מעלה כמה קשיים היסטוריים. הקושי הראשון הוא התארוך: אזתוד לא מוכר מאף מקור היסטורי אחר, וקיימים נימוקים לתארוך הכתובת הן למחצית השנייה של המאה ה־8 לפנה"ס והן למחצית השנייה של המאה ה־9 לפנה"ס. קושי נוסף הוא אזכורו של מלך בשם "אורכ" בכתובת, שהעלה לגדולה את אזתוד, אך לא ברור מה היה טיב היחסים ביניהם ובאילו תנאים עלה אזתוד לגדולה. בכתובת מוזכר בית "מפש"/muksas, שם שעשוי להיות מזוהה עם מופסוס, דמות מהמיתולוגיה היוונית ששלטה בקיליקיה, אך החוקרים חלוקים באשר לאמיתוּת ההיסטורית שלו ולקשר בינו לבין הדמות המוזכרת בכתובת אזתוד. שאלה נוספת שעולה מהכתובת נוגעת לפשר השימוש בפיניקית באזור צפוני זה, בקיליקיה.

הכתובת התגלתה באתרה ב־1946. בעת גילוי הכתובת, פענוח הכתב ההירוגליפי הלווי היה בראשיתו; כתובת אזתוד, בזכות אורכה ובמיוחד בזכות דו־לשוניותה, תרמה רבות לפענוח כתב זה.

לערך המלא – מומלצים נוספים

מועמדים לערך מומלץ – מומלץ אקראי

תמונת היום

שלושה במאי 1808 הוא ציור שמן מעשי ידי האמן פרנסיסקו דה גויה, צייר חצר המלוכה בספרד. הציור מתאר הוצאה להורג המונית של ספרדים שבוצעה בידי הכוחות הצרפתיים בלילה שבין 2 במאי ל-3 במאי 1808, במהלך הכיבוש של חצי האי האיברי בידי צבא נפוליאון. זהו הציור הראשון שבו מוצגת סצנה ממוראות המלחמה, שנושאה אינו המנצחים אלא דווקא הקורבנות.

תמונות מומלצות נוספות

תמונה מומלצת אקראית

היום בהיסטוריה

1616 – נפטר המחזאי והמשורר ויליאם שייקספיר
1942 – מלחמת העולם השנייה: ארצות הברית מוציאה צו הקורא לכליאת תושביה ממוצא יפני
1945 – השואה: גרמניה הנאצית מעבירה את השליטה על גטו טרזיינשטט לידי הצלב האדום
1979 – מרגרט תאצ'ר (בתמונה) מובילה את המפלגה השמרנית לניצחון בבחירות בבריטניה, ולמחרת מתמנה לאישה הראשונה שמכהנת כראש ממשלת הממלכה המאוחדת, תפקיד שבו כיהנה עד 1990

3 במאי – חודש מאי – היום בהיסטוריה

אירועים בלוח העברי

היום העשרים ואחד של ספירת העומר
ה'ק"ד – נפטר רבי לוי בן גרשום (הרלב"ג), פרשן מקרא, פילוסוף, אסטרונום ורופא
ה'תר"ף – בועידת סן רמו אושר המנדט הבריטי על ארץ ישראל על פי הצהרת בלפור
ה'תרפ"א – נולד הרב מרדכי ברויאר, חתן פרס ישראל, מומחה לנוסח המסורה ומפתח "שיטת הבחינות" להתמודדות דתית עם ביקורת המקרא
ה'תש"ח – מלחמת העצמאות: המנדט הבריטי על ארץ ישראל פוקע, ונכנסת לתוקף מדינת ישראל. צבאות ערב פולשים לארץ ישראל.
ה'תשי"א – נפטר הרב ראובן טרופ, ראש ישיבת היישוב החדש

פרשת השבוע: אחרי מות קדושים
הדף היומי: מסכת שבועות, דף ב'
ו' באייר ה'תשפ"ה - אירועים בלוח העברי

ערך מומלץ

כתובת אַזַתִוַדַ (ידועה גם בשם כתובת קאראטפה) היא כתובת מהמאה ה־9 או ה־8 לפנה"ס שהציב אַזַתִוַדַ, שליט בממלכת הדננים שבקיליקיה (כיום דרום מרכז טורקיה), בשערי העיר אַזַתִוַדַיַ (כיום קאראטפה). הכתובת היא דו־לשונית ונמצאו לה חמישה עותקים: שלושה בפיניקית ושניים בלוּוית. ארבעה מהעותקים חקוקים על אבנים המוצבות בין תבליטים אמנותיים בשני שערי העיר, והחמישי חקוק על פסל אל הסער בעל־תרחונזס.

הכתובת נפתחת בתיאור ביוגרפי קצר של אזתוד, ולאחר מכן, מתוארות פעולותיו כשליט: הוא העניק טוב ושפע לעמו, הדננים, הרחיב את ארצו, ביצר את הגבולות, הגדיל את הצבא, הסיר את כל הרע שהיה בארץ, כבש ארצות והגלה את אוכלוסיותיהן, השכין שלום בארצו וקיבל כבוד ממלכים אחרים. הוא בנה עיר וקרא אותה על שמו, "אַזַתִוַדַיַ", הציב בה את אלוהיו – "בעל כרנתריש"/"תרחונזס המבורך מאוד" – וקיים את הפולחן לאלים. בסוף הכתובת מקלל אזתוד כל אדם שיפרק את שערי העיר או ימחה את כתובתו, ומברך את עצמו ששמו יהיה נצחי.

מבחינה סגנונית, הכתובת כתובה בסגנון המאפיין דוברי שפות שמיות צפון־מערביות, ומגלה זיקה יתירה לכתובות פיניקיות אחרות, לתנ"ך העברי, לכתבים אוגריתיים, לכתובות ארמיות, לטקסטים שהתגלו באכדית (במיוחד כאלה שנכתבו על־ידי אמורים), ואף לכתובות עמוניות ומואביות.

הכתובת מעלה כמה קשיים היסטוריים. הקושי הראשון הוא התארוך: אזתוד לא מוכר מאף מקור היסטורי אחר, וקיימים נימוקים לתארוך הכתובת הן למחצית השנייה של המאה ה־8 לפנה"ס והן למחצית השנייה של המאה ה־9 לפנה"ס. קושי נוסף הוא אזכורו של מלך בשם "אורכ" בכתובת, שהעלה לגדולה את אזתוד, אך לא ברור מה היה טיב היחסים ביניהם ובאילו תנאים עלה אזתוד לגדולה. בכתובת מוזכר בית "מפש"/muksas, שם שעשוי להיות מזוהה עם מופסוס, דמות מהמיתולוגיה היוונית ששלטה בקיליקיה, אך החוקרים חלוקים באשר לאמיתוּת ההיסטורית שלו ולקשר בינו לבין הדמות המוזכרת בכתובת אזתוד. שאלה נוספת שעולה מהכתובת נוגעת לפשר השימוש בפיניקית באזור צפוני זה, בקיליקיה.

הכתובת התגלתה באתרה ב־1946. בעת גילוי הכתובת, פענוח הכתב ההירוגליפי הלווי היה בראשיתו; כתובת אזתוד, בזכות אורכה ובמיוחד בזכות דו־לשוניותה, תרמה רבות לפענוח כתב זה.

לערך המלא – מומלצים נוספים

פורטלים

מתמטיקה	פיזיקה	כימיה	אמנות
ספרות	רפואה	ספורט	דת
מוזיקה	כלכלה	היסטוריה	ישראל

פורטל היום

פורטל ישראל הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות ישראל. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים בישראל על כל רבדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, כלכלה, חברה, תרבות, ספורט ועוד.

פורטלים אקראיים (כל הפורטלים \| טוען פורטלים...)	אמנות	פיזיקה
פורטלים אקראיים (כל הפורטלים \| טוען פורטלים...)	גאוגרפיה	כימיה

לכל הפורטלים

הציטוט היומי

בעוד האל ממתין שמקדשו יבנה מאהבה, בני האדם אוספים אבנים.

— רבינדרנת טאגור, גחליליות

ציטוטים נוספים

ציטוט אקראי

תמונת היום

שלושה במאי 1808 הוא ציור שמן מעשי ידי האמן פרנסיסקו דה גויה, צייר חצר המלוכה בספרד. הציור מתאר הוצאה להורג המונית של ספרדים שבוצעה בידי הכוחות הצרפתיים בלילה שבין 2 במאי ל-3 במאי 1808, במהלך הכיבוש של חצי האי האיברי בידי צבא נפוליאון. זהו הציור הראשון שבו מוצגת סצנה ממוראות המלחמה, שנושאה אינו המנצחים אלא דווקא הקורבנות.

תמונות נוספות

תמונה אקראית